יוני
20
2012
0

אז החלטתי…ונו מה עכשיו???

כל חכם בגרוש כבר יודע, שהצעד הראשון להחלמת מכור, הוא להודות שיש לו בעיה….נו טוב..אז הודאתי…מה לעזאזל צריך לעשות עכשיו????

נורא קל להגיד, עכשיו פשוט תפסיקי לאכול, תעיפי מהבית את כל הפחממות, הממתקים והמאכלים עתירי השומן ותהפכי את הבית לבית בריא…

זה לא יקרה, בטח לא ברגע או ביום, אם זה היה כל כך קל, סביר להניח שהייתי עושה את זה מזמן.

עדין לא העפתי כלום, ואני עדין אוכלת כאוות נפשי. אבל…

התחלתי לבדוק את האופציות שעובדות בפני:

1. דיאטה מלווה על ידי דיאטנית של קופ"ח

2. דיאטה בקבוצת תמיכה

3. ניתוח

4. כדורי הרזיה למיניהם

5. רופאי וודו למיניהם שטוענים שאם תוקעים לך עגיל באוזן אתה מרזה

6. פעילות גופנית (שמסתכמת כיום במעבר מספה אחת לשניה וגם זה בתנאי שהמרחק בין השתיים לא עובר את ה – 2 מטר

זה מה שאני הצלחתי לחשוב עליו….

נשללו לחלוטין:

1. דיאטה בקבוצה – מה לעשות אני לא סובלת את המעמד הזה.

2. ניתוחים למיניהם -אני פוחדת פחד מוות מהניתוח ורק המחשבה על הניתוח מכניסה אותי לוויברציות שליליות

3. כדורי דיאטה למיניהם – לך תדע מה שמו לך בהם…

4. רופאי וודו – תחלס, הם תוקעים לך עגיל באוזן ונותנים לה תפריט דיאטה מסודר…אז בשביל מה העגיל ובזבוז הכסף, את זה אפשר להשיג חינם אצל דיאטנית.

אז נשארנו עם שתי אפשרויות הגיוניות

1. ליווי של דיאטנית בצורה עקבית ומסודרת

2. אימון גופני מבוקר

כמובן, שכל גופי זועק בהתנגדות, לא אני ולא הגוף שלי אוהבים שאומרים להם מה לעשות, אנחנו מעדיפים את הפדלאות הניצחית וההעבסה האין סופית על כל אופצית חיים אחרת…אבל זה בגלל שאנחנו מכורים , שכחתם??

בסופו של דבר..

החלטתי לשלב בין השניים: גם דיאטה עם דיאטנית וגם מאמן כושר אישי שיכניס אותי לכושר באופן מבוקר.

אז היום בערב, יש לי פגישה עם מאמן הכושר…הדיאטנית קבועה לשבוע הבא…

בהצצצצלחה לי

 

נכתב על ידי meavdut-leherut קטגוריה: כללי |
יוני
18
2012
2

איך לעזאזל הגעתי לכאן???

השאלה הראשונה שצריך לשאול היא:  איך אני, אשה בת 39, אם ורעיה , הצלחתי לעזאזל להגיע למשקל של 160 ק"ג????

מה שבטוח זה לא היה קשה…והתשובה כמובן: אוכל, או יותר נכון, פעולה פיזיולוגית, של הפעלת שרירי הלסת – אכילה.

אוכל = סם החיים שלי, אני מכורה אליו בדיוק כמו שנרקומן מכור למנת הסם שלו..כשמסומם מקבל מנת סם, גופו עובר תהליך פיזי "משקר", של שלווה, רוגע, שלמות, הרגעות, נחמה.

אותה תחושה עוברת על גופי, כשאני לוקחת את מנת "הסם", שבמקרה שלי זה אוכל…אוח…אי אפשר להחליף את התחושה הנעימה, הפושטת בגופי עם מגע של אוכל בפי.

…ההתרגשות לפני לקיחת הביס הראשונה…התחושה הראשונה של מגע האוכל בשפתיי, המרקם שלו ומיד לאחר מכן הלשון החוקרת את הילולת הטעמים בפה….

כמו שאמרתי, מכורה אמיתית. כשאתה מכור למשהו, אתה צורך אותו ללא גבולות (סיגריות למשל), גם כשאתה יודע שאתה מזיק לעצמך בכל דרך אפשרית..

וכשאתה מכור, וכשאתה מתייחס לאוכל כמו לאלוהים…אז אתה מאבד שליטה..וכשאתה מאבד שליטה…אתה הופך לעבד של ההתמכרות שלך ואז אתה מגיע למשקל של 160 ק"ג, בלי להתאמץ בכלל.

עד היום, סירבתי להודות שאני בבעיה, הייתי עוברת מול מראות מבלי להסתכל בהן….התעטפתי בבגדי אוהל גדולים ורחבים על מנת שיסתירו אותי, היום אני מתחילה להבין ששום מראה ושם אוהל, לא יסתירו את מה שאני ואת המשקל שלי, היום אני מבינה  שאני חיה על זמן שאול, שחיי בסכנה, שאם אני אמשיך בדרכי, הסוף המר יחכה לי וזה רק עניין של זמן עד שאני אצטרף למשפחתי שכבר אינם.

היום..אני מחליטה..לצאת מעבדות לחירות…וחלק מהיציאה הזאת תהיה הבלוג הזה כאן.

נכתב על ידי meavdut-leherut קטגוריה: כללי |

TheBuckmaker - שגיב SEO